8/29/2012

מידע חיוני במצבי שבר חברתי / אנרכיה

 

 אנרכיה (מיוונית: ἀναρχία anarchía, "ללא סמכות"), במובנה הרחב, היא מצב בו חברה אנושית מתקיימת ללא ממשלה או שלטון ריכוזי.

ניתן להשתמש במילה על מנת לתאר מצב בו מתקיים אי-סדר באזור מסוים ו"איש הישר בעיניו יעשה", למרות כי אין זה פירושה המקורי. אנרכיה נגרמת לעתים קרובות בשל מלחמה (במיוחד מלחמת אזרחים) או אסון טבע, הגוררים את היחלשותו או נפילתו של השלטון המרכזי או המקומי. נטען כי מטרתה הבסיסית של המדינה היא למעשה להימנע ממצב זה. במקרים אחרים מצב שכזה נובע מריחוק רב ממוקדי השלטון במדינה, דבר המקשה על השלטון להשליט את מרותו באזור.  (ויקיפדיה)

במצבים מסויימים ממשלות עשויות לעבור נקודת שבירה ולצאת מידי שליטה בסדר החברתי. ניתן לראות זאת לכל אורך ההיסטוריה האנושית.


להלן 2 דוגמאות מהעבר הקרוב:

2005  - הוריקן קתרינה פוגע בחופי לואיזיאנה, ארה"ב, נזק רב לגוף ולרכוש למרות הערכות מוקדמת. בהמשך- אנרכיה.  (ראה: כאן, וכאן)

2010  - האיטי / רעש אדמה בתוך ימים ספורים -  אנרכיה ( ראה:  כאו, ו כאן )

בזמנים מסוג זה, אנשים נאלצים להגן על עצמם ובני משפחותיהם בכל האמצעים הנדרשים. הרשימה הבאה עשויה לכם לעבור תקופה זו בשלום עד בוא עזרה והשבת הסדר החברתי. בנוסף, מספר פעולות שרצוי לנקוט במידה והמשבר הזמני הופך למתמשך.

וידאו: רומא/איטליה 2011





המדריך הבא לוקט ותורגם מאתרים העוסקים בהגנת העורף / אוכלוסיה אזרחית בעת משבר / התמוטטות סדר חברתי / אנרכיה


1. השתדלו להשאר רגועים.   במצב בו מתמוטט הסדר החברתי, פחד וייאוש ישלוט ברחובות.  פאניקה פוגעת באפשרות לחשוב לפעול בהגיון.

 

2. ודאו את המצב לאשורו. האם מדובר במצב של אנרכיה מקומית (מהומות, שביתות או הפגנות שיצאו מידי שליטה)  או בהתמוטטות כללית. במידה ויש בידיכם גישה לתקשורת, בידקו את החדשות, נסו ליצור קשר עם ערוצי חירום ממשלתיים. בידקו בכל דרך אפשרית מהן ההוראות למצב החירום הספציפי אשר ימסרו ע"י השלטונות.  זיכרו: אנרכיה או כאוס חברתי אינם קורים בגלל אסון ספציפי אלא עקב פעולות של בני אדם.

 

3. עירכו בדיקה כוללת של הסביבה שלכם.

שאלו את עצמכם:  מה המשאבים העומדים לרשותינו? מה אנחנו צריכים? לאן עליכם ללכת או לפנות על מנת להשיג את מה שאתם צריכים? מה לא דרוש לכם? רשימה מפורטת ומדוייקת ככל האפשר תעזור לכם לקבוע תכנית הישרדות יציבה וטובה.

 

4. כהכנה למצב חירום מסוג זה, רצוי לשקול הקמת מחסן מזון בביתכם לתקופה של שבועיים שלושה לפחות. מזווה ביתי ממוצע,  הקיים באופו טבעי בבתים רבים, יספק מזון בשעת חירום לשבוע בלבד.

 

5. ביגוד חם: מצבי חירום מסוג זה יגרמו להפסקה באספקת חשמל וגז טבעי למשך שבועות. ודאו כי יש ברשותכם מלאי מספיק של ביגוד חם, שמיכות ונעליים טובות, עבורכם ועבור בני משפחותיכם.

 

6. מים. מקור מים לשתיה הינו מרכיב מרכזי בעתות משבר. דוד המים החמים יהווה מקור מרכזי בימים הראשונים אך עלולים להצטבר בו משקעים. רצוי לאחסן גלון מים ליום לנפש. משפחה בת 4 נפשות זקוקה ל 120 גלון מים על מנת לשרוד בצורה סבירה משך של 30 יום.

 

7. סניתציה: לנקיון יש קשר ישיר לבריאות ולכן רצוי לפעול בכיוון זה במידת האפשר. מכיוון שמירב המים ינוצלו לשתייה ומכיוון שקיימת סבירות גבוהה לכך שמערכות הביוב יקרסו לצד מערכות החשמל והתקשורת, רצוי לעשות את הצרכים במרחק סביר מאיזור המגורים. הפרשות אדם הינם מקור מרכזי ביצירת מחלות ומגיפות קשות אשר נזקן גדול לעיתים לעין שיעור מגורם ההרס/ אנרכיה עצמו. רצוי לקבור צרכים באדמה. כמו כן רצוי לייבא מים לנקיון ממקור טבעי מלוח/מתוק בסביבת מגוריכם (במידת האפשר).

 

8. הגנה עצמית. מערכת אכיפת החוק קורסת, כנופיות ברחובות, ביזה, אונס,  הרס ואלימות. בשנת 1992 בזמן מהומות לוס אנג'לס, בעלי עסקים קוריאנים הצליחו לשמור ולהגן על חנויותיהם, תוך שימוש בנשק חם. במידה וברשותך גישה חוקית לנשק עליך לוודא כי הוא תקין בכל עת וכי הנך מיומן בשימוש בו בזמן אמת.

 

9. רשת תמיכה / מעגל קרוב. חברים, שכנים בני משפחה. איחוד מעגל אנשים קרובים ישמש כמקור תמיכה והגנה בעת משבר. חשוב להמנע מבידוד. מגע עם אנשים היכולים לשמש משענת ועזרה לתא המשפחתי או לאדם יחיד הכרחי, מציל חיים ומצמצם מתח נפשי.

 

10. אספקה. על מנת לחדש אספקה יהיה עליכם לצאת ממקום מקלטכם. במידה והנכם מצויים בעיר גדולה כל יציאה החוצה מסוכנת וקשה. אנשים רבים נמצאים ברחובות וכולם מבקשים את אותם משאבים. רבים מהם מוכנים לפצוע ולהרוג על מנת להקדים אחרים. רצוי לא להרחיק מנקודת המקלט ולהגביל את רדיוס החיפושים למרחב מוכר בו תוכלו להגן על עצמיכם או לברוח למקלט במידת הצורך.

 

11.מקלט. שהיה במקלט בזמן אנרכיה מייצרת מתחים רבים אפילו בקרב קבוצה מאוחדת  ומיומנת. חשוב לדאוג לפעילות הנעשית בקבוצה (משפחה, חברים, שכנים), להפיג מתחים, ולהפעיל אנשים כמערכת השואפת לשרוד. דרוש ניהול נכון של כלכלת הקבוצה, אימון האנשים בהגנה על המקלט, יצירת כלים שימושיים לשהייה ארוכת טווח ומשחקים. קבוצה השוהה במקלט זמן רב בתנאים קשים תייצר מריבות ומתחים העלולים להגיע לידי אלימות. חשוב להגיב ברוגע ובנימרצות למצבים הפנימיים ולמצוא דרכי פשרה על מנת לשמור על רמה מאוזנת של שותפות ואחריות הדדית.



8/28/2012

פצצה גרעינית / אפקט הפגיעה, השלכות והישרדות

 

ממשלות בכל הרמות, עשו וממשיכות לעשות כל שביכולתן על מנת לצמצם את מספר הנפגעים, לשמור על ניצולים ולתרום ליכולתו של העם לשרוד ולהתאושש בזמן טרגדיה מסוג זה. מטרתו של מדריך זה הוא לסייע למשפחות ולבודדים, בבניית תכנית הישרדות והגנה עצמית כנגד נזק פוטנציאלי במלחמה גרעינית. רבים מאמצעי הזהירות, המובאים במדריך זה, ישמשו למטרה כפולה ויצילו חיים גם בעתות שלום במידה וקורים אסונות אחרים כמו שטפונות, שריפות, סערות ורעידות אדמה.

הישרדותם של התושבים תלויה במידה רבה בנכונותם להכין את עצמם לגרוע מכל.

The explosive force of nuclear fission has changed everything except our modes of thinking and thus we drift towards unparalleled catastrophe. We shall require an entirely new pattern of thinking if humankind is to survive.’           

Albert Einstein, 1946

 

 

 

נשק גרעיני לא ישמיד את כדור הארץ. פצצת אטום אוצרת בחובה יותר מוות והרס מכל דבר שידעה האנושות אך יחד עם זאת, כוח הפצצה מוגבל.

 

היום של הפצצה: סרט מדמה התקפה גרעינית על ישראל (יוטיוב)




מדריך ב-10 שלבים המפרט את הפעולות בהן עליך לנקוט על מנת להגדיל את סיכויי ההישרדות שלך ושל בני משפחתך.

 

שלב 1 – ידע / הכר את השפעותיו של פיצוץ גרעיני:

פיצוץ גרעיני משחרר כמויות עצומות של אנרגיה בשלושה אופנים: אור < חום > הדף

 

 

 

קרינה

כמות האנרגיה המשתחררת בפיצוץ גרעיני תלויה בגודל ובאופי הפצצה בה משתמשים. בעולם קיים מגוון רחב של כלי נשק גרעיני ואין לנו דרך לדעת באיזה נשק ישתמש אוייב. להמחשה, אנו מתארים בחוברת זו את ההשפעות של פצצת מימן חמישה מגה טון השווה לכוח נפץ של חמישה מיליון טונות של TNT. פצצה כזו יכולה להזיק באופן משמעותי לעיר הגדולה ביותר בישראל.  קיים שינוי באפקט הפיצוץ במידה ואירע באוויר או על הקרקע. פיצוץ המתרחש באוויר יגרום יותר נזק של אש והדף, מפיצוץ המתרחש על הקרקע אשר ייצור מכתש והרבה יותר נשורת.

אור וחום

פיצוץ גרעיני מייצר הבזק אור בוהק הבהיר יותר מן השמש. ההבזק נמשך כ-15 שניות. נזק: עיוורון זמני, נזק לעין. (ללא משקפי מגן).

קרני החום המופקות מהפיצוץ נעות במהירות האור או בערך 293,000 ק"מ לשניה ויגרמו לשריפות גם במרחק 30 ק"מ. רבות מהשריפות יפרצו כאשר גל החום חודר מהחלון ומצית וילונות, עיתונים, בגדים ורהיטים. גל חום כזה יצית מבחוץ בנייינים עשויים עץ. 

בתמונה: ניצול מהפצצת נגסקי סומיטרו טנגויצ'י מביט על תמונה שלו כילד אשר צולמה ב-1945. הטיפול בכווית המחרידות דרש 17 ניתוחים .

 

 

להלן מספר דוגמאות של השפעות החום על עור בלתי מוגן (פצצת 5 מגה טון ביום בהיר):

  • 22 ק"מ ממקום הפיצוץ – כוויות קשות

  • 27 ק"מ – שלפוחיות

  • 35 ק"מ ממקום הפיצוץ – כוויות שמש עמוקות

פיצוץ אשר אירע באוויר יגרום לנזקי חום גדולים יותר. בגדים עשויים לתת הגנה מינימלית,

מגן אשר יחצוץ בינך לבין גל החום ייתן הגנה מסויימת כנגד הכוויות.

 

גל ההדף

גל ההדף נע לאט יותר מגל החום. מספר שניות עשויות לחלוף לאחר שראיתם את האור או הרגשתם את החום ולפני שגל ההדף מגיע אליכם, תלוי במרחק אשר בוא אתם נמצאים בשעת הפיצוץ. כמו פער הזמן בין ברק לרעם. לדוגמה במרחק של 15 ק"מ ממרכז הפיצוץ יעברו 35 שניות עד שגל ההדף ישיג אותך. במידה ואתם נמצאים בשטח פתוח, זמן זה חיוני למציאת מקלט מפני גל ההדף.

פגיעתו של גל ההדף עשויה לגרום לפציעה קשה, רצוי להצמד למקום נמוך ככל האפשר. הסכנה הגדולה ביותר היא שברי זכוכיות מעופפים, לבנים וחפצים אחרים. ההדף של פצצת 5 מגהטון עשוי לגרום לפציעות בקרב אנשים במרחק 22 ק"מ.


 

הנזק אשר עשוי להיגרם לבניינים *:

 

  • הרס מוחלט של הבנייינים במרחק 4.5 ק"מ ממרכז הפיצוץ

  • נזק בלתי הפיך לבניינים במרחק בין 4.5- 7.5  ק"מ ממרכז הפיצוץ

  • נזק חלקי לבניינים במרחק 7.5 – 15 ק"מ ממרכז הפיצוץ. יידרש שיפוץ על מנת לאכלס מחדש

*עוצמת הפצצה ואופיה ישנו את הנתונים בטבלת הנזקים ** כמו כן סוג המבנה והחומרים ממנו עשוי הינם גורמים המשפיעים על הנתונים הנקובים בטבלה.

בעת פיצוץ גרעיני הסכנות הגדולות ביותר הנשקפות לאדם ולבעלי חיים הן מהדף ומחום. רדיואקטיביות כשלעצמה תגרור כמות מוגבלת של מתים ופצועים.

קיימים סיכויי החלמה גבוהים לאחר חשיפה לכמות קרינה משמעותית.

 

קרינה

פיצוץ גרעיני יוצר גם קרינה מיידית וגם נשורת רדיואקטיבית. קרינה מיידית משתחררת בזמן הפיצוץ ומסוכנת רק במרחק של 3-4 ק"מ ממקום הפיצוץ. אם הנכם ליד מקום הפיצוץ ללא הגנה ניאותה והצלחתם לשרוד את גלי החום וההדף – עדיין אתם עלולים להפגע קשות ע"י הקרינה המיידית.

השפעות בריאותיות של החשיפה לקרינה

ההשפעות הבריאותיות של החשיפה לקרינה נקבעות על פי:

  • כמות הקרינה שנספגת בעור.

  • סוג הקרינה.

  • צורת החשיפה- חשיפה חיצונית או פנימית (נשימה, בליעה או ספיגה על ידי העור של חומר רדיואקטיבי).

  • פרק הזמן בו מתרחשת החשיפה.

סוגי קרינה: חומרים רדיואקטיביים פולטים קרינה אנרגטית (חלקיקי אלפא, חלקיקי ביתא או קרני גמא) אשר יכולה לגרום לשינויים כימיים ברקמות. אדם ממוצע בישראל מקבל מנת קרינה של כרבע ראם* בשנה – כ-65% ממקורות טבעיים כולל קרינה קוסמית וחומרים רדיואקטיביים בסביבה ובגוף האדם, ו-35% נוספים ממקורות קרינה מלאכותיים, למשל בצילומים רפואיים. סוגים שונים של חומרים רדיואקטיביים פולטים סוגים שונים של קרינה.

קרינת גמא וקרינת רנטגן (קרני X)
יכולות לעבור מרחקים גדולים באוויר ויכולות לעבור דרך הגוף ולחשוף איברים פנימיים. יש סיכון גם בבליעה או נשימה של חומר פולט גמא.

קרינת ביתא
יכולה לעבור מטרים ספורים באוויר וברמות גבוהות יכולה לגרום נזק לעור. חומר פולט ביתא מהווה סכנה לאיברים פנימיים רק כאשר הוא נבלע או ננשם.

קרינת אלפא
עוברת רק סנטימטרים ספורים באוויר ואינה חודרת אפילו את העור. חומר פולט אלפא מסוכן רק כאשר נבלע או ננשם.

*ראם- הינה יחידה למדידת  מנת קרינה, בהתבסס על הנזק שנגרם לרקמה כתוצאה מהאנרגיה שנספגת מקרינה שעוברת דרכה. ניתן למדוד מנת קרינה גם ביחידות סיברט (סיברט אחד = 100 ראם).
מידע נוסף על נזקי קרינה ראה: כאן

 

שלב 2 – ידע / הכר את השפעותיה של נשורת גרעינית:

נשורת גרעינית – החלקיקים הרדיואקטיביים אשר נופלים לאחר הפיצוץ במשך זמן ממושך.

במידה והפיצוץ התרחש קרוב או על גבי הקרקע, הסכנה מפני נשורת גרעינית גדולה יותר. עוצמת הפיצוץ עשויה ליצור מכתש בקוטר ק"מ ולעומק 80 מטר. מיליוני טונות של אדמה, אבנים מרוסקות, מבנים וחומרים אחרים נמשכים לתוך כדור אש והופכים רדיואקטיביים. כמה מהחלקיקים הכבדים יותר, נפלטים סביב נקודת הפיצוץ. השאר נשאבים אל תוך ענן הפטרייה.

החומר הרדיואקטיבי מפוזר ע"י הרוח עד שנוחת על האדמה. מצב זה קרוי "נשורת". במקרים מסויימים ניתן יהיה לצפות בנשורת ובמקרים אחרים לא. לא ניתן לראות את ה"רדיואקטיביות", לחוש אותה או להריח אותה. נשורת אינה בעלת מאפיינים של גז אלא יותר כמו חולות כורכר הנישאים ברוח. מכיוון שלרוח משבים שונים בגבהים שונים לא ניתן לקבוע היכן הנשורת תנחת ויש לקחת בחשבון מאות ק"מ של מרבצי נשורת בלתי סדירים.  הנשורת כתוצאה מפיצוץ פצצת 5 מגה טון יכול לפגוע באיזור בקוטר 10000 ק"מ רבועים. במידה קרינה רדיואקטיבית בעצמה כזאת תפגע באיזור זה (במשך זמן הקרינה) מערכת החיים תיפגע / תושמד.

יש לציין כי גם פיצוצים גרעיניים אשר נעשים במדינה שכנה יכולים לפגוע כתוצאה מנדידת נשורת גרעינית במדינת ישראל.

ישנם 4 דברים אשר קובעים את כמות הקרינה אשר נספגת בגוף כתוצאה מנשורת רדיואקטיבית:

  • הזמן שחלף מאז הפיצוץ

  • אורך זמן החשיפה לנשורת

  • המרחק ביניכם לנשורת

  • המיגון בינך לבין הנשורת

     

זמן

בשעות הראשונות לאחר הפיצוץ, הרדיואקטיביות של הנשורת נחלשת במהירות. לאחר 7 שעות הנשורת תאבד בערך 90% מעוצמת הקרינה אשר היתה בשעה הראשונה של הארוע. לאחר יומיים 99% מכוחה נעלם.לאחר שבועיים עוד  99.9%. יחד עם זאת, אם כמויות הקרינה הראשוניות היו גבוהות מספיק אפילו האחוז הנותר עשוי להיות מסוכן. שהיה במקלט במשך הימים הראשונים שלאחר הפיצוץ תציל מההשלכות הראשונות והקשות של הקרינה.  יש להישאר במקלטים עד שרמת הקרינה תימדד וינתן אישור לצאת החוצה.

מרחק

עוצמתה של הקרינה והשפעתה על גופינו נחלשת ככל שאנו מרוחקים ממוקד הפיצוץ והנשורת הרדיואקטיבית שלאחריו.

מיגון

קיימים מספר סוגי חומרים אשר עשויים לספק הגנה טובה כנגד נשורת. יש לקחת בחשבון את מיקום המקלט ואת עובי שכבת המגן. מקלט עשוי היטב כנגד קרינה ונשורת יספק הגנה טובה, לכם ולבני משפחותיכם, בתקופה הראשונה המסוכנת ביותר.

דוגמאות לחומרים אשר יעצרו 99% של קרינה רדיואקטיבית:

  • 16 ס"מ של לבנים מוצק

  • 16 ס"מ של בטון, בלוקים חלולים מלאי טיט או חול

  • 2 מטר של אדמה דחוסה 3 מטר אם דלילה

  • 5 ס"מ של פלדה

  • 3 ס"מ של עופרת

  • 1.5 של מים

 

נשורת גרעינית – סכנות

  • חלקיקים רדיואקטיביים הנמצאים במגע עם העור עשויים לגרום לכוויות גם לאחר מספר שעות. עקוב אחר שלב 9 כדי למנוע סכנה זו.

  • חלקיקים רדיואקטיביים אשר נספגים במזון או מים יכולים להזיק. עקוב אחר שלב 9 כדי למנוע סכנה זו.

  • קרינה רדיואקטיבית מאזור נשורת גרעינית עשוייה לייצר מחלות בקרב בני אדם בלתי מוגנים גם אחרי מספר ימים בלבד. המחלות מתפתחות באיטיות ואינן מדבקות. מלבד בחילות סממנים של מחלה עשויים להופיע רק לאחר כמה ימים או מספר שבועות.  סממנים כמו: אבדן שיער, חוסר תיאבון, חיוורון, חולשה, שלשול, כאבי גרון, חניכיים מדממים וחבורות מעידים על צורך בטיפול רפואי מיידי.

  • עקוב אחר שלב 4 כדי למנוע סכנה זו.


בנוסף: קישור לסרטון המתאר פגמים גנטיים כתוצאה מחשיפה לקרינה רדיואקטיבית בקזחסטן:
http://www.metacafe.com/fplayer/yt-zrTGloWEIAA/kazakhstan_nuclear_testing_aftermath.swf





  שלב 3 – ידע /  אות האזעקה (החזק רדיו מופעל בטריות):

 

אות האזעקה תחת איום של הפצצה ו/או נשורת גרעינית מורכב מצפירות עולות ויורדות. הפצצה בסדר גודל כזה עשויה לשתק את מערכת החשמל ומכשירים כמו טלווזיה, מחשב, וטלפונים ניידים לא יפעלו. רדיו מופעל בטריות ישמש אמצעי להעברת הוראות מצילות חיים.

לפני ההתקפה:

ברגע שמופעלת סירנת אזעקה או מועבר דיווח על מתקפה גרעינית, עליכם להיכנס במהירות למיקלט כנגד החום וההדף.

  • במידה ויש בבניין בו אתם נמצאים מרתף / מיקלט  יש להיכנס אליו במהירות ולאלתר במידת הצורך מיגון כנגד הקרינה. (ראה צעד 4)

  • הצטייד במקלט רדיו

  • הישאר הרחק מחלונות

  • השאר נמוך והגן על עינייך מפני הבזק האור

  • במידה והינכם בשטח פתוח יש לתפוס מחסה נמוך ככל האפשר.

     

     

    ______________________________________________________________

    להדפסה (חינם):
      

     מדריך הישרדות  - מלחמה גרעינית

    (המדריך השלם  /  שלבים: 1-10)

     ______________________________________________________________

     

8/27/2012

פסיכולוגיה של שורד





נהוג לחשוב כי על מנת לעבור מצבי הישרדות בשלום אנו זקוקים לידע ומיומנות: למצוא מקלט, לשמור עליו, להשיג מזון ואספקה, לנוע בבדידות ללא אמצעי ניווט בסיסיים, לשרוד מצבי אלימות וביזה. אנשים ללא ידע ואימונים הצליחו לשרוד מצבי השרדות קיצוניים בעוד אנשים אחרים מנוסים ומיומנים, לא השתמשו בידע שלהם ומתו. המפתח לניהול מצבי משבר והשרדות, הוא הדרך של השורד לראות את הדברים. המצב המנטלי. להיות בעלי מיומנויות בהישרדות זה חשוב, אך הכרחי להיות בעלי רצון לשרוד.

_________________________________________________________________________

אדם העומד בפני מצב הישרדות קיצוני - חווה לחץ ומתח המשפיעים בעוצמה גבוהה על התנהלותו. המתח והלחץ עלולים ליצור מחשבות ותחושות, אשר במידה ולא יובנו נכון, עלולים להפוך אדם מאומן ובעל ביטחון לחלש, חסר יכולת לבצע החלטות ובעל סיכויי השרדות נמוכים מאוד.

כל אדם המכין עצמו למצב השרדות קיצוני, חייב ללמוד ולהכיר את מערכת המתחים והלחצים הנפשיים העומדים בפניו, על מנת להשאר בחיים.

_________________________________________________________

מתח נפשי

מתח אינו מחלה שאפשר לרפא ולהעלים. זהו מצב נפשי אותו כולנו חווים. אשקר להגדיר אותו כתגובה ללחץ. זהו השם הניתן לחוייה הנוצרת כתגובה, פיזית, נפשית, רגשית ורוחנית ללחצים/מתחים (tensions ) של הקיום/חיים.

במצב השרדות למתח יש הרבה יתרונות חיוביים. המתח מספק לנו אתגרים, הוא נותן לנו הזדמנות ללמוד על הערך העצמי שלנו ועל כוחנו. מתח יכול להראות את היכולת שלנו להתנהל במצבי לחץ מבלי להשבר. היכולת שלנו להסתגל ולהתגמש נבחנת, לעשות את הטוב ביותר שאנו יכולים לעשות ומעבר לכך. מכיוון שבדרך כלל איננו מחשיבים מצבים יומיומיים, רגילים,כמצבי מתח, מתח יכול להיות סמן מצויין לחשיבות שאנו נותנים למצב מסויים. במילים אחרות: להצביע על מה שחשוב לנו.

אנחנו חייבים כמות מסויימת של מתח בחיים שלנו, אך כל דבר בכמות גדולה מביא נזק. מתח ברמה גבוהה גובה מחיר כבד מיחידים, משפחות, ארגונים וחברות. מתח רב מדי מוביל למצוקה. (STRESS - DISTRESS). מצוקה גורמת לאי נוחות ממנה ננסה לברוח או לחמוק.

להלן סימנים נפוצים לעודף מתח אותם תוכלו לחוש בעצמכם או בבני לוויתכם במצבי השרדות קיצוניים:

  • קושי בקבלת החלטות

  • רמת אנרגיה נמוכה

  • דאגה בלתי פוסקת

  • מחשבות אובדניות

  • קושי להסתדר עם אחרים.

  • התקפי זעם

  • שכחה

  • נסיגה פיזית מהקבוצה

  • התחמקות מאחריות

  • חוסר זהירות

כפי שאפשר לראות, מתח יכול להיות בעל תועלת או הרסני, לעודד או להרתיע, להניע אותנו או לבלום, ולהפוך את החיים לחסרי משמעות. לחץ יכול לעורר אותך לפעול ביעילות מקסימלית ובהצלחה על מנת לשרוד. באותה מידה הוא יכול לגרום לך להיכנס לפאניקה ולשכוח את כל האימונים והידע. המפתח להישרדות הוא היכולת לנהל את הלחץ והמתחים הבלתי נמנעים בהם תתקלו. הניצול הוא זה שפועל לצד הלחץ והמתח במקום לתת להם לפעול עליו.

גורמי-מתח הישרדותיים:

כל ארוע עלול לגרום למתח. ארוע המייצר מתח לא מגיע לבדו. ברוב המקרים מצבי מתח קורים בו זמנית. מצבים אלה אינם מתחים כשלעצמם אלא מייצרי מתחים. מייצרי מתחים הם הסיבה העובדתית, ומתח הוא התגובה. ברגע שהגוף מכיר בנוכחותו של "מייצר מתח" הוא מתחיל לפעול על מנת להגן על עצמו.

בתגובה למצב הגוף מכין את עצמו "להלחם או לברוח".הכנה זו כרוכה בשדר מצוקה העובר לאורך הגוף.  מספר פעולות לוקחות מקום כשהגוף מגיב לשדר הזה:

הגוף משחרר עודפים כמו סוכר ושומנים על מנת לספק אנרגיה מהירה. קצב הנשימות גובר עללל מנת לספק יותר חמצן לדם, מתח השרירים עולה על מנת להתכונן לפעולה/תגובה, מנגנוני קרישת דם מופעלים להפחתת דימום מפצעים, החושים מתחדדים (שמיעה, ראיה, ריח) כך שנעשים מודעים יותר לנעשה סביב. קצב פעימות הלב ולחץ הדם עולים על מנת לספק יותר דם לשרירים. מצב זה מאפשר לאדם להתמודד עם סכנות פוטנציאליות, אך אדם כזה לא יכול לשמור על רמת עירנות גבוהה כזאת ללא הגבלת זמן.

ארועים מיצרי מתח נוטים לבוא בו זמנית.  אחד מצטרף לקודמו.  האפקט המצטבר של מיצרי לחץ מינוריים עלול להפוך למצוקה אמיתית אם כולם קורים בטווח זמן קצר או בו זמנית. כאשר כוחו של הגוף אוזל וארועים מיצרי מתח ממשיכים לפעול או להתגבר, בסופו של דבר הגוף מגיע לאפיסת כוחות ולתשישות. בנקודה זו היכולת להתנגד למתח (כתגובה טבעית למצב) או היכולת להשתמש בו לפעולה חיובית נחלשת וסימני מצוקה מופיעים.

חיזוי "גורמי לחצים" ופיתוח אסטרטגיות התמודדות איתם הם שני מרכיבים הכרחיים בניהול אפקטיבי של מתח. להלן מספר סוגים של מתח אשר שורדים  צפויים לפגוש.

פציעה, מחלה/מוות:

פציעה או מחלה מגבילים את אפשרותינו לנוע, להשיג מזון, שתיה, למצוא מקלט ולהגן על עצמינו ועל בני לוויתנו.  אפילו אם הם אינם מובילים למוות. כאב ואי נוחות מצטברים באיטיות למתח נפשי. רק ע"י התגברות על המתח הנובע מהמצב הזה, השורד יכול לגייס כוחות, להצליח בפעולתו.  ידע רפואי בסיסי בכל הקשור לטיפול בשברים, חתכים, זיהומים יכול להוריד באופן משמעותי את רמת המתח. בדומה לזה, ציוד רפואי אלמנטרי, תרופות משכחות כאבים, אנטיביוטיקה כללית, כדורים נגד מלריה ומשחות חיטוי וכדו' עשויים להקל על המצב. (פירוט לגבי ציוד רפואי בסיסי ותרופות בקובץ מצורף)

חוסר בטחון  וחוסר שליטה:

לאנשים מסויימים קשה לתפקד במצבים מעורפלים. הדבר היחיד שוודאי במצב השרדות הוא ששום דבר לא ודאי. מתח ולחץ נפשי מופיעים  בסיטואציה בה הידוע מצומצם , והשליטה על מה שקורה מוגבלת מאוד.

סביבה:

אפילו תחת בנסיבות אידיאליות , הטבע הוא גדול למדי. שורד יאלץ להתמודד עם מזג אוויר, גשם קר, רוחות, הרים, ביצות, מדבריות, חרקים, זוחלים מסוכנים, ובעלי חיים אחרים ואלה רק חלק קטן מן האתגרים הצפויים. בהתאם ליכולתו של השורד לפעול ביחס לסביבתו, כך גם הטבע יוכל להיות מקור לאוכל ומקלט או לגרום לאי נוחות גדולה ,פציעה,מחלה ומוות.

רעב וצמא:

ללא מזון ומים אדם יחלש בהדרגה ולבסוף ימות. מציאת אגירת מזון ומים מהווה גורם חשוב כאשר תקופת ההשרדות מתמשכת. לאדם הרגיל (כמו כולנו) לקבל את מזונו באופן מסודר וקבוע, רעב עשוי להיות גורם מייצר מתח ומלחיץ מאוד.

עייפות:

במשך הזמן, ככל שהגוף מתעייף, עצם ההישרדות מתישת כוחות. קיימת אפשרות שאפילו לשמור על עצמכם ערים, תהפוך למשימה בלתי אפשרית.

בידוד:

להתמודדות עם קשיים בקבוצה קיימים מספר יתרונות . כחיילים אנו לומדים מיומנויות ספציפיות, אך אנו מאומנים לתפקד כחלק מצוות. כחיילים אנו מורגלים להתלונן על המפקדים. אנו מתרגלים  מידע והכוונה שהם מספקים, במיוחד בתקופות של בלבול. להמגע עם אנשים אחרים מספק גם תחושה חזקה יותר של ביטחון. תחושה שמישהו זמין כדי לעזור באם צצה בעיה. גורם לחץ משמעותי במצבי הישרדות הוא כי לעתים קרובות אדם או צוות צריכים להסתמך על המשאבים שלהם בלבד.

אלה מרבית  גורמי המתח המתקיימים במצב הישרדות. הנסיון שלכם, האימונים, הגישה האישית לחיים, המצב הנפשי/פיזי, ורמת הביטחון העצמי, יתרמו למידת המתח אותו תחוו עקב מיפגש עם גורמי הלחץ. המטרה אינה להתחמק מהם, אלא לנהל ולתמרן אותם כך שיפעלו עבורכם.


תגובות טבעיות

האדם הצליח לשרוד שינויים רבים בסביבתו במשך מאות בשנים. היכולת שלו להסתגל גופנית ונפשית לעולם המשתנה שוב ושוב אותו בחיים בזמן מינים אחרים גוועו סביבו בהדרגה. מנגנוני ההישרדות אשר החזיקו את אבותינו בחיים יכולים לעזור לשמור אותנו בחיים גם כן. עם זאת, אותם מנגנוני ההישרדות אשר יכולים לסייע לנו יכולים עלולים גם לעבוד נגדנו אם אנחנו לא נוכל להבין ולצפות מראש את נוכחותם.

אין זה מפתיע כי לאדם הממוצע יהיו מספר תגובות פסיכולוגיות במצב הישרדות. כעת אנו נבחן חלק מהתגובות הפנימיות אשר אתם וכל מי שלידכם עשויים לחוות במפגש עם "גורמי הלחץ" אשר פורטו לעיל.

פחד

פחד הינו התגובה הרגשית למצבים מסוכנים אשר אנו מאמינים כי הם עשויים לגרום למוות, פציעה, או מחלה. הנזק אינו מוגבל לפגיעה פיזית. האיום למצב ההשכלי והרגשי של אדם עשוי גם הוא לייצר פחד. עבור אדם המנסה לשרוד פחד עשוי להיות מקדם חיובי אם הוא מעודד אותו להיות ערני יותר במצבים בהם קלות ראש עלולה להוביל לפציעה. לרוע המזל, פחד יכול גם לשתק אדם. אדם מפוחד לא יצליח לבצע משימות פשוטות של הישרדות. רוב ני האדם, גם אם מאומנים, יחוו רמה מסויימת של פחד בסביבה בלתי יציבה. במצב אידאלי, בעזרת אימונים מדמי מציאות, אנו יכולים לרכוש יידע ומיומנות הדרושיםלהגדלת הביטחון העצמי שלנו ועקב כך לשלוט בפחדים שלנו.

חרדה

חרדה היא מצב פסיכולוגי או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט, בשל מתח ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים, מודעיים או בלתי מודעים, שהוא חש חסר אונים מולם. לתחושות חרדה ופחד קיימים תסמינים גופניים דומים, ההבדל ביניהם הוא בגירוי היוצר אותם - תחושת פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים, בעוד חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים. הבדל נוסף הוא בעיתוי הגירוי ברצף הזמן - פחד עולה לרוב מול גירוי שנתפס מאיים מיידית, בעוד חרדה עולה מול גירוי פנימי או חיצוני שלעתים קרובות נתפס כמהווה סכנה עתידית הצפויה להתרחש. בנוסף, הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או ברח, בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או שלא ניתן להימנע ממנה.

כאשר מגייסים חרדה לפעולה חיובית, היא גורמת לנו לפעול באופן טוטאלי, או לפחות לשלוט בסכנות והאיומים המאיימים על קיומינו. אם לא היינו חרדתיים רבים מהשינויים שאנו מבצעים בחיינו לא היו מתקיימים. פשוט לא היתה מוטיבציה. המפתח לצליחת המצב התודעתי טמון ביכולת לצמצם את השפעת החרדה על הפעולות אותם אנו עושים. הבנה רחבה ככל האפשר של הסיטואציה עשויה לסייע לנו במשימה זאת. חשוב להבין כי התמסרות למצב תודעתי זה מהווה סכנת חיים מיידית, אדם עלול למצוא עצמו מבולבל מאוד עד למצב בו אינו יכול לחשוב באופן בהיר. אימונים מקדימים, המדמים מצבי לחץ, יסייעו גם הם בצימצום תחושת החרדה.

דיכאון

תחושת דיכאון קשורה קשר הדוק עם תסכול וכעס. האדם המתוסכל הופך ליותר ויותר כועס כאשר הוא נכשל בהשגת יעדיו. אם הכעס לא עזר, רמת התיסכול עולה אף יותר. המעגל ההרסני בין פחד ותיסכול נמשך עד לשחיקה פיזית, רגשית ונפשית.  בנקודה זו אדם עשוי לעבור ממצב של "מה אני יכול לעשות" למצב של "אין שום דבר שאני יכול לעשות" . דיכאון הוא ביטוי של חוסר האונים, וחוסר התקווה שהאדם חווה. מובן שמצב זה יוביל אדם לפסיביות מוחלטת ומכאן הדרך לאבדון קצרה.

הכנה מוקדמת

המשימה שלכם במצב הישרדות היא להישאר בחיים. כמו שאתם יכולים לראות, אתם עומדים לחוות מגוון רחב של מחשבות ורגשות אשר יכולים לפעול לטובתכם, או אשר עלולים לפעול על מנת להכריע אתכם. פחד, חרדה, כעס, תסכול, אשמה, דיכאון, בדידות הן תגובות אפשריות המשותפות למצבי הישרדות . תגובות אלו, כאשר נשלטות באופן הנכון, ייסיעו להגדיל את סיכויי ההישרדות. אדם במצב בו הוא אינו שלוט בתגובותיו באופן בריא עלול למצוא עצמו במצב של שיתוק. במקום ללכד את משאביו הפנימיים הוא יקשיב לפחדיו. אדם במצב זה חווה מפלה פסיכולוגית עוד לפני שנכנע פיזית. הישרדות הינה טבעית לכולנו אך למצוא את עצמנו במצב שבו אנו נאלצים במפתיע להתמודד עם מציאות הישרדותית לחיים ולמוות -  אינה "טבעית" ותייצר תגובות אשר יראו "לא טבעיות". עליכם להכין את עצמכם לשלוט בתגובות אלה ולרתום אותן על מנת לשרת את האינטרס העיקרי - להישאר בחיים.

להלן מספר עצות אשר יסייעו לכם להכין את עצמכם נפשית להישרדות:

דע את עצמך -  הכירו את הצדדים החזקים בכם ופעלו לחיזוק הצדדים החלשים. שאלו את עצמכם: כיצד אתם מנהלים מצבי משבר יומיומיים, האם אתם נלחצים בקלות, ממה אתם מפחדים? האם אתם בכושר גופני, מה יכולותיכם בכל הקשור להישרדות בתנאי שטח,  האם אתם מסוגלים להגן על עצמכם מפני תוקפן?  דמיינו את עצמכם במצב הישרדותי. עליכם לאמן את עצמיכם לפעול למרות הפחדים ולרכוש ביטחון עצמי בכל הנוגע ליכולתיכם לפעול במצב כזה. היו מציאותיים. אל תפחדו לבצע הערכה כנה של מצבים. ראו בנסיבות כפי שהן, לא כפי שהייתם רוצים שיהיו כך שתשמרו על תקוות וציפיות בשילוב הערכת מצב אמיתית. כאשר אתם נכנסים לסביבה הישרדותית עם ציפיות לא מציאותיות, אתם מניחים את היסודות לאכזבה מרה, רצוי "לקוות לטוב ולהתכונן לגרוע מכל."  אמצו גישה חיובית, לאנשים יש פוטנציאל להיכנס לפאניקה תחת לחץ במידה ואינם מאומנים היטב ובלתי מוכנים נפשית להתמודד עם הנסיבות יהיו אשר יהיו. אמנם לעתים קרובות אנו לא יכולים לשלוט על נסיבות ההישרדות בהן אנו מוצאים את עצמנו, אך ביכולתינו לשלוט על תגובתנו לאותן נסיבות. לימוד טכניקות ניהול מתחים עשויה לשפר באופן משמעותי את היכולת שלנו להישאר רגועים וממוקדים תוך ביצוע הפעולות לשמירת עצמנו ואחרים בחיים. קיימות כמה שיטות טובות לפיתוח מיומנויות הרפיה, כולל כלים לניהול זמן, אסרטיביות, ומיומנויות קוגניטיביות (ארגון מחדש של היכולת לשלוט באופן הצגת מצב), אשר באמצעותן ניתן להתכונן למצבי הישרדות.